<h1>מרדכי כ"י</h1>
<h2>דף י:</h2>
תשובת ר"ת. שלחו לר"ת. יגדור רבינו את הפרץ אשר פרצו להחליף כסף במועד ואומרים כיון שבמועד נמכר הזקוק בי"ח דינרין ולאחר המועד בו"ו דינרין אם כן אין לך דבר האבד גדול מזה, ולדבריהם כל פרגמטיא מותרת, שאין לך מוכר חפציו כי אם להרויח ואין לך חפץ ששער שלו עומד שלא יעלה וירד, ואפי' בצינעא אינם עושין, ויבאר רבינו הטוב בעיניו כי לבד בך יאמינו לעולם, והשיב. חילוף הכסף בחול המועד פרגמטיא גמורה היא שכל פרגמטיא להרויח היא ומתכונין להרויח ולא להפסיד, ויראים אולי לא תבא לידם אחר המועד וקונין אותם במועד, ודבר האבד מפורש יפה כמו זרעים ששתו וכלהו דפרק משקין, אבל מה שלא בידו עדיין אין זה דבר האבד והבא להתיר את האסור בזדון דברו הנביא שקר. ועל הפרקמטיא פסקתי לאיסור דלא דמיא להלואה כי פרקמטיא מוליכין אותה לשווקים ולמים שאין להם סוף שכל שעה בקנה ומכור קיימא וצריך גמל וכתף ופונדק אבל הלואה ופרעון ומשא ומתן ומקח וממכר מותר שאם היה הכל אסור למה אמ' רבא פרקמטיא כל שהוא אסור היה לו לומר משא ומתן כל שהוא אסור, וסחורה ידועה היא נקראת פרקמטיא כדאמרי' [ב"ב צ"א ע"ב] מתריעין על הפרקמטיא אפי' בשבת. ותמהתי עליך נכדי ששכחת שיטה טובה שהיתה בידך בעודך אצלי ולקחת לך שיטה אחרת דאותה ראיה שהבאת משום טירחא בדותא היא וכי אין מותר לילך בחולו של מועד ק' פרסאות או יותר ומדוע לא דקדקת מלשון התלמוד דקאמ' מהו למיזל האידנא עלייהו ולא קאמ' מהו למיזל לאקרא דשנוותא, ולשון מסיק בהו זוזי הטעך שאתה סבור מלוה מעות היתה ואינו כן אלא מלוה היה רבינא לבני אקרא דשנוותא לגבות מהן פרקמטיא דיין ופירות והיה צריך גמל וכתף ופונדק ופועלין להביא לעירו וראיה לדברי דאמ' פרק הרבית [ב"מ ע"ג ע"ב] רבינא הוה מסיק זוזי לבני אקרא דשנוותא ושפכי ליה טפייתא אלמא שלא היה גובה מהן מעות אלא יין וכיוצא בהו, ושלום יעקב ב"ר מאיר.
